<h1>הלכ' ס"ת לר"י אלברצלוני</h1>
<h2>דף יד.</h2>
תניא בפרק השותפין בבא בתרא כל הספרין גוללין לתחילתן וספר תורה ניגלל לאמצעיתו ועושה לו שני עמודין אחד מיכאן ואחד מיכאן אמ' ר' אלעזר כך מנהגן שלאנשי ירושלם שהיו עושין לסיפריהן כך ובמגלה [פ"א ה"ט] גרסי בני מערבא ועושין עמוד לספר בסופו ולתורה מיכאן ומיכאן לפיכך גוללין את הספר לתחילתו ואת התורה לאמצעיתה ר' שמואל ר' זעורה בש' ר' חייה בר יוסף ואפילו שתי ירעות פיר' האי דאמרינן לאמצעיתו לאו לאמצעיתו ממש אלא אפילו שתי יריעות מצד אחד ושתי יריעות מצד אחר סגיא ר' זעורה שמואל בר שילת בש' כהנא ובלבד במקום התפר.
ואורך ספר תורה ששה טפחים ומשמא דמר רב יהודאיי גאון ז"ל נתן טעם כאורך הלוחות וצריך הסופר לשער את היריעות ואת הדפין ואת השטין שכותב בכל יכלו במספר ובשיעור כמדת הגויל בעביו ובחזקתו פעמים שהוא צריך להעבות את הכתב ופעמים שהוא צריך להמעיט את הכתב ולהדיקו כדי שיתבונן להיות הקיפו שלספר כארכו שאם הקפנו על הקיפו חוט הוה מדתו ששה טפחים ודבר זה מפורש בפרק השותפין דבבא בתרא תנו רבנן אין עושין ספר תורה לא ארכו יותר על הקיפו ולא הקיפו יותר על ארכו שאלו את רבי שיעור ספר תורה כמה אמר להן בגויל ששה בקלף איני יודע וכבר ביררנו מלאכת הגויל והקלף לאשורן והביאו לנו המעשיות הללו כדי לחבב מלאכת ספר תורה ולהודיעינו כבודה דאמרי' רב הונא כתב שבעין ספרי ולא איתרמי ליה אלא חד רב אחא בר יעקב כתב חד במשכי דעגלי ואיתרמי יהבו ביה רבנן עינא ונח נפשיה ואין לאדם לזלזל בספר שלגויל מלעשותו כך אם חפץ לכתוב בגויל ומי שרוצה להקל הרי ספר שלקלף אינו צריך כל כך יעשה אותו שאלמלי דבר גדול הוא לא הוה טרחי בה קמאיי כולי האיי הרי רבותינו הגאונים כולם הצריכו זה השיעור למי שרוצה לעשות בגויל ומר רב מתתיה גאון ז"ל אמ' ספר תורה כותבין אותו בגוילין טובים וצריך שיהא אורכו ששה טפחים וצריך שיהא הקיפו ששה טפחים ומשמא דמר רב יהודאי גאון ז"ל אמרי' נמי וצריך להיות כהקיפו ורבינו חננאל ז"ל אמר ומלאכת ספר תורה בגויל צריכה חכמה יתירה לשער כדי שיגיע הקיפו כאורכו ומקצת קדמונים כתב בלשון טיית הכי אן גלד אלאיל וגלד אלזראפה יתם פיהא הדא והרי מעשה דרב אחא בר יעקב שכתב חד על משכי דעגלי ואיתרמי ואם חכמי תלמוד והגאונים הראשונים והאחרונים לא פיקפקו במלאכת שיעור הגויל מי הוא זה אשר יוכל לפקפק בו בלא ראיה לפיכך אין לשנות דתניא במסכתא דספרים [פ"א ה"ד] כותבין על הקלף במקום בשר ועל הגויל במקום שיער ואינו רשאי לשנות ובגמ' דבני מערבא [מגילה פ"א ה"ט] גרסי' ואם שינה פסל ושמעינן מינה שכשם שחוקי הגויל לכתבו במקום שיער ואין לנו לשנות כך כל חוקי מלאכת הגויל אינו רשאי לשנותן אלא בראיה ברורה.
<h2>דף עח:</h2>
ונירם אבד חשבון עד דיבן ונשים עד [נפח] אשר עד מידבא נקוד על ריש שבאשר ולמה נקוד אמ' ר' יוסי מלמד שלא (היצדו) [היצרו] את הכל אלא ששירו שם מקצת ובפרק המוכר את הספינה [ב"ב ע"ח ע"ב]... בעניין ונירם אבד חשבון פירושא מעליא עיין.
